חייו ומותו של היהודי־הערבי בארץ ישראל ומחוצה לה

מחברים

  • הלל כהן האוניברסיטה העברית בירושלים image/svg+xml מחבר/ת

מילות מפתח:

זהות ערבית־יהודית, יהודים ערבים, תנזימאת, שוויון בין הדתות, לאומיות ערבית, ציונות, הפרדת דת ומדינה, יהודי ארצות ערב

תקציר

הזהות הערבית־יהודית כזהות פוליטית (ולא לשונית או תרבותית) הייתה תוצר של העת החדשה. היא צמחה בד בבד עם הרעיונות הראשונים והעמומים בדבר שוויון בין הדתות, שהונהגו במסגרת הרפורמות העות'מאניות (התנזימאת) באמצע המאה התשע־עשרה. נטייתה של התנועה הלאומית הערבית בראשיתה להפרדת הדת מן המדינה חיזקה תהליכים של השתלבות יהודים בחיים הפוליטיים והתרבותיים של סביבתם, וכך נוצר ״היהודי הערבי״ כחלק בלתי נפרד מן החברה הכללית.

אולם זהות זו, שהייתה תלויה בקבלת רעיון השוויון, התבררה כקצרת ימים. בארץ ישראל הוחלף רעיון השוויון ברעיון מדינת הלאום היהודית, שקידמה התנועה הציונית ושזכה לתמיכתם (לאו דווקא הפעילה) של ״היהודים הערבים״, וכך בא הקץ על זהות זו בשנות העשרים של המאה העשרים. בארצות השכנות היה זה השילוב בין דחיית עקרון השוויון בידי חוגים לאומניים ואסלאמיים לבין התפיסה שהלכה והתחזקה — ושקידמו הן חוגים ציוניים הן חוגים לאומיים ערביים — שלפיה יהודים הם מעצם הגדרתם ציונים. בנסיבות אלה, לקראת 1948 נעשתה הזהות ״יהודי ערבי״ בלתי רלוונטית מבחינה פוליטית גם בארצות האחרות.

פורסם

01.07.2015

כיצד לצטט

כהן הלל. (2015). חייו ומותו של היהודי־הערבי בארץ ישראל ומחוצה לה. עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל, 171-200. https://iyunim.bgu.ac.il/index.php/iyunim/article/view/567