שיבת ציון מעבר לדיאלקטיקת הגלות

מחברים

  • שמואל טריגנו Université Paris Nanterre image/svg+xml מחבר/ת

מילות מפתח:

גלות, גולה, שיבת ציון, תורת הגלות, אנתרופולוגיה עברית, נוכחות אלוהית, טרנסצנדנטיות, ציונות, חרדיות

תקציר

החוויה הישראלית ערערה מן היסוד את המערך הסמלי של הגלות. מעתה הגלות נבחנת לאור השיבה — שיבת ציון — שישראל בת זמננו מגלמת. תמורה זו מולידה מגוון עמדות כלפי הקיום היהודי, מן הציונות ועד לחרדיות. המחבר מציב את המערך החדש בפרספקטיבה היסטורית ומונה חמישה "מערכים” של גלות ושל שיבה. כדי להעמיק בבחינת האתגרים העולים מהתפתחות זו, הוא שב ובוחן את מושג הגלות, שאינו קשור לעקירה או לגירוש אלים, אלא מציין נתון קבוע באנתרופולוגיה העברית ביחסה לעולם. שני הסיפורים המכוננים של היהודים מתייחסים לגלות — מאור וממצרים; כלומר, הם קודמים להתיישבות בארץ ישראל, כך שהגלות קודמת להתיישבות בארץ ש"אינה” כנען אלא ארץ ישראל. אשר לשיבה, ברוח תורת הגלות, אין היא אמורה להיות חזרה לנקודת מוצא אלא אל המקור, אל ה"ראשית”, הקודמת לנקודת המוצא וניצבת מעבר לכל זמניות או במקורה של הזמניות. מנקודת מבט זו, גם אם הגולה — שלדברי המחבר משמעותה פוליטית בלבד — באה אל קיצה, הגלות כשלעצמה אינה מסתיימת. היא קשורה לרעיון שהנוכחות האלוהית אינה ניתנת לייצוג, ולכן היא נעדרת מן העולם הממשי; היעדרות זו היא המאפשרת את היחס בין הטבעי לעל־טבעי, לטרנסצנדנטי. זוהי משמעותה העמוקה של הגלות בממדיה המטפיזי והסמלי.

פורסם

01.07.2015

כיצד לצטט

טריגנו שמואל. (2015). שיבת ציון מעבר לדיאלקטיקת הגלות. עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל, 349-362. https://iyunim.bgu.ac.il/index.php/iyunim/article/view/576