שיבת ציון מעבר לדיאלקטיקת הגלות
מילות מפתח:
גלות, גולה, שיבת ציון, תורת הגלות, אנתרופולוגיה עברית, נוכחות אלוהית, טרנסצנדנטיות, ציונות, חרדיותתקציר
החוויה הישראלית ערערה מן היסוד את המערך הסמלי של הגלות. מעתה הגלות נבחנת לאור השיבה — שיבת ציון — שישראל בת זמננו מגלמת. תמורה זו מולידה מגוון עמדות כלפי הקיום היהודי, מן הציונות ועד לחרדיות. המחבר מציב את המערך החדש בפרספקטיבה היסטורית ומונה חמישה "מערכים” של גלות ושל שיבה. כדי להעמיק בבחינת האתגרים העולים מהתפתחות זו, הוא שב ובוחן את מושג הגלות, שאינו קשור לעקירה או לגירוש אלים, אלא מציין נתון קבוע באנתרופולוגיה העברית ביחסה לעולם. שני הסיפורים המכוננים של היהודים מתייחסים לגלות — מאור וממצרים; כלומר, הם קודמים להתיישבות בארץ ישראל, כך שהגלות קודמת להתיישבות בארץ ש"אינה” כנען אלא ארץ ישראל. אשר לשיבה, ברוח תורת הגלות, אין היא אמורה להיות חזרה לנקודת מוצא אלא אל המקור, אל ה"ראשית”, הקודמת לנקודת המוצא וניצבת מעבר לכל זמניות או במקורה של הזמניות. מנקודת מבט זו, גם אם הגולה — שלדברי המחבר משמעותה פוליטית בלבד — באה אל קיצה, הגלות כשלעצמה אינה מסתיימת. היא קשורה לרעיון שהנוכחות האלוהית אינה ניתנת לייצוג, ולכן היא נעדרת מן העולם הממשי; היעדרות זו היא המאפשרת את היחס בין הטבעי לעל־טבעי, לטרנסצנדנטי. זוהי משמעותה העמוקה של הגלות בממדיה המטפיזי והסמלי.
פורסם
גיליון
מדור
License
Copyright (c) 2015 עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל

This work is licensed under a Creative Commons Attribution-NonCommercial 4.0 International License.
אלא אם צוין אחרת במפורש, כל המאמרים המתפרסמים בכתב העת עיונים – כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל מופצים תחת רישיון Creative Commons ייחוס–שימוש לא מסחרי 4.0 בינלאומי (CC BY-NC 4.0).
בהתאם לתנאי הרישיון, מותר לקרוא, להוריד, להעתיק, להפיץ, לשכפל ולעבד את החומר המתפרסם בכתב העת למטרות שאינן מסחריות, ובלבד שיינתן ייחוס הולם למחבר(ים), לכתב העת ולמקור הפרסום, וכן יצוין בבירור אם נערכו שינויים בחומר.
זכויות היוצרים מוחזקות בידי כתב העת עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל.
חומרים של צדדים שלישיים הכלולים במאמר אינם כפופים לרישיון זה, אלא אם צוין במפורש אחרת. שימוש החורג מן המותר בדין מחייב קבלת רשות מבעלי הזכויות.

