יחסה של האורתודוקסיה לשפה העברית: המקרה של כתב העת הלבנון
מילות מפתח:
אורתודוקסיה יהודית, תחיית השפה העברית, הלבנון, אורתודוקסיה ליטאית, שפה ברורה, חילון, השכלה, ציונותתקציר
שנת 1889, שבה נוסדה בירושלים חברת "שפה ברורה”, נחשבת בדרך כלל לנקודת הפתיחה של מאבקה של האורתודוקסיה היהודית בשפה העברית. מן הספרות האורתודוקסית ומן המחקרים שבאו בעקבותיה עולה כי עד אז הקדישה ההנהגה האורתודוקסית תשומת לב מועטה למאפייניה התרבותיים והלאומיים המודרניים של העברית המתחדשת, ולכן לא ראתה סיבה להתנגד לה.
מאמר זה מערער על תוקפה של הנחה זו. האם ההנהגה האורתודוקסית לא הייתה מודעת לכוח המשיכה של השפה העברית המתחדשת? האם מנהיגי האורתודוקסיה לא זיהו בשפה המתחדשת איום גובר על המסורת?
עיון ב"הלבנון”, ביטאונה של האורתודוקסיה הליטאית במחצית השנייה של המאה התשע־עשרה, חושף תמונה רחבה ומורכבת הרבה יותר של הסוגיה. הוא מראה כי כבר בראשית שנות השישים של המאה התשע־עשרה היו סופרים, הוגים ורבנים שונים במזרח אירופה מודעים היטב לכוחה של העברית המתחדשת, והתייחסו לאיום הטמון בפוטנציאל החילון שלה. העובדה שיריביהם, המשכילים והציונים, אימצו את העברית המחולנת הניעה את מנהיגי האורתודוקסיה לטפח את השפה העברית מעל דפי "הלבנון”, וכך שימשה העברית להגנה על הדת ולחיזוק מחנה המאמינים.
פורסם
גיליון
מדור
License
Copyright (c) 2014 עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל

This work is licensed under a Creative Commons Attribution-NonCommercial 4.0 International License.
אלא אם צוין אחרת במפורש, כל המאמרים המתפרסמים בכתב העת עיונים – כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל מופצים תחת רישיון Creative Commons ייחוס–שימוש לא מסחרי 4.0 בינלאומי (CC BY-NC 4.0).
בהתאם לתנאי הרישיון, מותר לקרוא, להוריד, להעתיק, להפיץ, לשכפל ולעבד את החומר המתפרסם בכתב העת למטרות שאינן מסחריות, ובלבד שיינתן ייחוס הולם למחבר(ים), לכתב העת ולמקור הפרסום, וכן יצוין בבירור אם נערכו שינויים בחומר.
זכויות היוצרים מוחזקות בידי כתב העת עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל.
חומרים של צדדים שלישיים הכלולים במאמר אינם כפופים לרישיון זה, אלא אם צוין במפורש אחרת. שימוש החורג מן המותר בדין מחייב קבלת רשות מבעלי הזכויות.

