'עד מוות', 'על שבת אחים בצל תותחים': עוז ולוין כנביאי תוכחה אנטי־אופוריים

מחברים

מילות מפתח:

שיח אנטי־אופורי, עמוס עוז, חנוך לוין, מלחמת ששת הימים, מלחמת יום הכיפורים, אופוריית הניצחון, שכול אישי, משיחיות דתית, התנועה למען ארץ ישראל השלמה, קידוש הטריטוריה, האדרת המלחמה, ביקורת תרבותית

תקציר

מאמר זה בוחן את השיח האנטי־אופורי שהתפתח בישראל בתגובה לאווירת ההתלהבות הסוחפת ב״שש שנות האימפריה״ שבין מלחמת ששת הימים למלחמת יום הכיפורים. המאמר מתמקד ביצירותיהם של שניים מן הבולטים שבמבטאי שיח זה: עמוס עוז וחנוך לוין.

אף שסגנונותיהם שונים בתכלית, שני הכותבים היו דומים מאוד בשאיפתם לפוצץ את הבלון שהלך והתנפח והעיב על השיח הציבורי לאחר 1967.

שניהם חשו בפער שבין השכול האישי לאופוריית הניצחון הקולקטיבית, ושניהם מחו על תרועות הניצחון של הרב גורן ותלמידיו בתנועה הדתית־משיחית ועל התרוממות הרוח של אלתרמן וחסידיו בתנועה למען ארץ ישראל השלמה.

שלושת סוגי הפולחן הנלהב שעוז ולוין ביקשו לנפץ היו קידוש הטריטוריה, הצדקת התנהלותה של ישראל והאדרת מלחמת ששת הימים. המאמר מנתח את קווי הדמיון ואת ההבדלים בין שני הכותבים.

פורסם

01.07.2017

גיליון

מדור

מאמרים

כיצד לצטט

גן אלון. (2017). ’עד מוות’, ’על שבת אחים בצל תותחים’: עוז ולוין כנביאי תוכחה אנטי־אופוריים. עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל, 334-359. https://iyunim.bgu.ac.il/index.php/iyunim/article/view/623