מאבקן של נשות קיבוץ עין חרוד על השתתפותן בשמירה
מילות מפתח:
עין חרוד, תנועת העבודה, הקיבוץ המאוחד, נשים בקיבוץ, שוויון מגדרי, שמירה והגנה, המרד הערבי, היישובתקציר
מראשיתו היה קיבוץ עין חרוד אחד הקולקטיבים המרכזיים בתנועת העבודה ובהתיישבות הציונית. עין חרוד היה גם ביתם של יצחק טבנקין, ממנהיגי הקיבוץ המאוחד, ושל אישים רבי־השפעה נוספים, בעלי עוצמה אידאולוגית, ארגונית, כלכלית ופוליטית, ובהם שלמה לביא, אהרן ציזלינג, חיים שטורמן, לוביה לויטה, ראובן (ויניה) כהן וגרשון אוסטרובסקי. המרכיב היחיד החסר בתמונה זו הוא הנשים.
המאמר מניח כי אי אפשר להבין כראוי את עוצמתה של עין חרוד כגורם מרכזי בעיצוב תנועת העבודה — לצד המתחים הפנימיים הבלתי פוסקים והעימותים האידאולוגיים הסוערים — בלי לנתח את חלקן של חברות הקיבוץ. המגדר היה סוגיה יסודית במאמציהן של הנשים להשתלב בחיי הקולקטיב, לקדם את מעמדן האישי והחברתי בתוכו ולקיים אידאלים של חלוציות ושוויון. המגדר היה הרובד הבסיסי במאבקן לקבוע את גורלן ולהבטיח את הצלחת המפעל הציוני. בעין חרוד היו הנשים קרוב למחצית האוכלוסייה. פעילותן במרחב הציבורי הייתה הכוח המניע מאחורי נורמות ההתנהגות ואורחות החיים. השפעתן חרגה הרבה מעבר לחצר עין חרוד ולעמק יזרעאל.
אני מוכיח הנחה תאורטית זו באמצעות בחינת פועלן של כמה מנשות עין חרוד — אווה טבנקין, שולמית ז'רנובסקי וליליה בסביץ — ומאבקן להשתתף בתורנויות השמירה בשלב הראשון של המרד הערבי בשנת 1936. הצלחתן אמנם הייתה קצרת ימים, אך הייתה בה פריצת דרך, בעיקר סמלית, במימוש שאיפתן המוצהרת של נשים יהודיות ביישוב למלא תפקיד פעיל בהגנה ובשמירה ההיקפית. הנשים ראו בכך חזית במאבק להשגת שוויון זכויות ולנשיאה באחריות לבניין הבית הלאומי היהודי.
המאמר מבוסס על פרוטוקולים של אספות חברי עין חרוד ושל דיונים מיוחדים שקיימו הנשים, עלוני הקיבוץ, תכתובות בנות התקופה ומאמרים מתוך ׳מבפנים׳, ׳צרור מכתבים׳ ו׳דבר הפועלת׳.
Downloads
פורסם
גיליון
מדור
License
Copyright (c) 2011 עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל

This work is licensed under a Creative Commons Attribution-NonCommercial 4.0 International License.
אלא אם צוין אחרת במפורש, כל המאמרים המתפרסמים בכתב העת עיונים – כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל מופצים תחת רישיון Creative Commons ייחוס–שימוש לא מסחרי 4.0 בינלאומי (CC BY-NC 4.0).
בהתאם לתנאי הרישיון, מותר לקרוא, להוריד, להעתיק, להפיץ, לשכפל ולעבד את החומר המתפרסם בכתב העת למטרות שאינן מסחריות, ובלבד שיינתן ייחוס הולם למחבר(ים), לכתב העת ולמקור הפרסום, וכן יצוין בבירור אם נערכו שינויים בחומר.
זכויות היוצרים מוחזקות בידי כתב העת עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל.
חומרים של צדדים שלישיים הכלולים במאמר אינם כפופים לרישיון זה, אלא אם צוין במפורש אחרת. שימוש החורג מן המותר בדין מחייב קבלת רשות מבעלי הזכויות.

