מאבקן של נשות קיבוץ עין חרוד על השתתפותן בשמירה

מחברים

מילות מפתח:

עין חרוד, תנועת העבודה, הקיבוץ המאוחד, נשים בקיבוץ, שוויון מגדרי, שמירה והגנה, המרד הערבי, היישוב

תקציר

מראשיתו היה קיבוץ עין חרוד אחד הקולקטיבים המרכזיים בתנועת העבודה ובהתיישבות הציונית. עין חרוד היה גם ביתם של יצחק טבנקין, ממנהיגי הקיבוץ המאוחד, ושל אישים רבי־השפעה נוספים, בעלי עוצמה אידאולוגית, ארגונית, כלכלית ופוליטית, ובהם שלמה לביא, אהרן ציזלינג, חיים שטורמן, לוביה לויטה, ראובן (ויניה) כהן וגרשון אוסטרובסקי. המרכיב היחיד החסר בתמונה זו הוא הנשים.

המאמר מניח כי אי אפשר להבין כראוי את עוצמתה של עין חרוד כגורם מרכזי בעיצוב תנועת העבודה — לצד המתחים הפנימיים הבלתי פוסקים והעימותים האידאולוגיים הסוערים — בלי לנתח את חלקן של חברות הקיבוץ. המגדר היה סוגיה יסודית במאמציהן של הנשים להשתלב בחיי הקולקטיב, לקדם את מעמדן האישי והחברתי בתוכו ולקיים אידאלים של חלוציות ושוויון. המגדר היה הרובד הבסיסי במאבקן לקבוע את גורלן ולהבטיח את הצלחת המפעל הציוני. בעין חרוד היו הנשים קרוב למחצית האוכלוסייה. פעילותן במרחב הציבורי הייתה הכוח המניע מאחורי נורמות ההתנהגות ואורחות החיים. השפעתן חרגה הרבה מעבר לחצר עין חרוד ולעמק יזרעאל.

אני מוכיח הנחה תאורטית זו באמצעות בחינת פועלן של כמה מנשות עין חרוד — אווה טבנקין, שולמית ז'רנובסקי וליליה בסביץ — ומאבקן להשתתף בתורנויות השמירה בשלב הראשון של המרד הערבי בשנת 1936. הצלחתן אמנם הייתה קצרת ימים, אך הייתה בה פריצת דרך, בעיקר סמלית, במימוש שאיפתן המוצהרת של נשים יהודיות ביישוב למלא תפקיד פעיל בהגנה ובשמירה ההיקפית. הנשים ראו בכך חזית במאבק להשגת שוויון זכויות ולנשיאה באחריות לבניין הבית הלאומי היהודי.

המאמר מבוסס על פרוטוקולים של אספות חברי עין חרוד ושל דיונים מיוחדים שקיימו הנשים, עלוני הקיבוץ, תכתובות בנות התקופה ומאמרים מתוך ׳מבפנים׳, ׳צרור מכתבים׳ ו׳דבר הפועלת׳.

פורסם

01.07.2011

כיצד לצטט

חזן מאיר. (2011). מאבקן של נשות קיבוץ עין חרוד על השתתפותן בשמירה. עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל, 50-81. https://iyunim.bgu.ac.il/index.php/iyunim/article/view/632