ללדת ועוד איך: חוקי הלידה הלאומיים בתקופת המנדט
מילות מפתח:
לידה בבתי חולים, מדיקליזציה של הלידה, מיילדות, רופאים, הדסה, תחנות לאם ולילד, בניין האומה, תקופת המנדט, ארץ ישראלתקציר
במהלך המאה העשרים עברה הלידה בעולם המתועש מן הבית אל בית החולים. בהיעדר ראיות המעידות על יתרונותיו הבריאותיים של מעבר זה, חוקרים נוטים לראות בו תוצאה של אינטרסים מתחרים, ובייחוד של רופאים ומיילדות, שסייעו באופן מסורתי בלידה. בארץ ישראל בשנות הארבעים הגיע שיעור הלידות בבתי חולים בקרב האוכלוסייה היהודית לתשעים אחוזים. המאמר מתחקה אחר האינטרסים המקומיים השונים העומדים ביסוד נתון זה.
באופן ממוקד יותר, על סמך חומר ארכיוני הנוגע לארגון הדסה ולתחנות לאם ולילד שהקים בתקופת המנדט, אני טוענת כי גם כאן אפשר להבחין במאבק מקצועי. אף שבתחילה תמכו הרופאים ב׳חלוקת סמכויות׳ עם המיילדות, בהדרגה הם קיבלו יותר ויותר החלטות לטובתם שלהם.
מכל מקום, ברור כי הרופאים לא פעלו לבדם לקידום אשפוזן של נשים בעת הלידה. אחיות התחנות, בגיבוי הדסה, עודדו את הנשים ללדת בבתי חולים, אם לא כפו זאת עליהן. כמו כן, נראה כי רוב הנשים נענו ברצון להנחיות אלה. תמונה זו עולה בקנה אחד עם ממצאיהם של היסטוריונים שהצביעו לאחרונה על ההשפעה הרבה שהפעילו רשויות הרפואה הציוניות בשם ׳בניין האומה׳ בארץ ישראל.
Downloads
פורסם
גיליון
מדור
License
Copyright (c) 2011 עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל

This work is licensed under a Creative Commons Attribution-NonCommercial 4.0 International License.
אלא אם צוין אחרת במפורש, כל המאמרים המתפרסמים בכתב העת עיונים – כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל מופצים תחת רישיון Creative Commons ייחוס–שימוש לא מסחרי 4.0 בינלאומי (CC BY-NC 4.0).
בהתאם לתנאי הרישיון, מותר לקרוא, להוריד, להעתיק, להפיץ, לשכפל ולעבד את החומר המתפרסם בכתב העת למטרות שאינן מסחריות, ובלבד שיינתן ייחוס הולם למחבר(ים), לכתב העת ולמקור הפרסום, וכן יצוין בבירור אם נערכו שינויים בחומר.
זכויות היוצרים מוחזקות בידי כתב העת עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל.
חומרים של צדדים שלישיים הכלולים במאמר אינם כפופים לרישיון זה, אלא אם צוין במפורש אחרת. שימוש החורג מן המותר בדין מחייב קבלת רשות מבעלי הזכויות.

