על צומתי מפגשים בין נשים בראשית היישוב (1918-1878): עיון בכתביהן של ראשונות

מחברים

מילות מפתח:

קהילת נשים, סולידריות נשית, העלייה הראשונה, העלייה השנייה, האישה החדשה, כתיבת נשים, שוויון מגדרי, הגמוניה גברית, קרול גיליגן, פיליס צ'סלר

תקציר

המאמר מתחקה אחר התפתחותה של קהילת הנשים בראשית ההתיישבות היהודית בארץ ישראל, באמצעות כתביהן של נשות העליות הראשונות: המתיישבות בנות העלייה הראשונה והפועלות בנות העלייה השנייה.

עיון בכתביהן של נשים אלה — מסמכים, יומנים, מכתבים, זיכרונות וסיפורים קצרים — חושף קבוצות נוספות של נשים שעמן נפגשו בחיי היום־יום: נשים ילידות היישוב היהודי הישן בירושלים, בצפת ובטבריה, הן מזרחיות־ספרדיות והן אירופיות־אשכנזיות; נשים תימניות שעלו לארץ ישראל בשנים 1882, 1908 ו־1912; ונשים ערביות שהקשרים עמן היו מסחריים או קשורים להעסקתן במשק הבית.

המאמר בוחן את הפעילות והסולידריות בקרב העולות החדשות, שביקשו לגבש את זהותן כ׳אישה החדשה׳ בחיים הלאומיים בארץ ונאבקו למען שוויון וזכויות במרחב הפרטי והציבורי. הוא דן בשתי שאלות יסוד: באיזו מידה הניע מעמדן השולי של נשים בכל תחומי החברה הגברית את פעילותן ככוח מאוחד, ללא תלות בשיוכן הדתי, האידאולוגי, האתני או הלאומי; והאם פעילותן התפתחה בהתאם ל׳מודל המוסרי ההתפתחותי׳ של קרול גיליגן, במובן של תקשורת ונתינה, או בהתאם ל׳מודל החתרני האמביוולנטי׳ של פיליס צ'סלר, המבוסס על תחרות ועל ׳תוקפנות עקיפה׳?

המסקנה היא שגם אם קהילת הנשים בגלי העלייה הציונית הראשונים הצליחה ליצור חִברוּת של ׳נשים למען נשים׳, היא נותרה בדרך כלל במסגרות קולקטיביות פנימיות ובדלניות או במסלולים מקבילים של תחרות. בפועל, היא נותרה לכודה במעין זיקה דיאלקטית מתמדת בין המודלים של גיליגן וצ'סלר. למרות המאמצים שהושקעו במפגשים ובשיח שנועדו לחצות גבולות, מתחים אידאולוגיים וחברתיים־כלכליים אילצו את הנשים להישאר נאמנות להגמוניה הגברית השלטת, אף שזו הדירה אותן מענייניה.

פורסם

01.07.2011

כיצד לצטט

ברלוביץ יפה. (2011). על צומתי מפגשים בין נשים בראשית היישוב (1918-1878): עיון בכתביהן של ראשונות. עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל, 369-408. https://iyunim.bgu.ac.il/index.php/iyunim/article/view/648