ה'מאור שביהדות' באספקלריה פמיניסטית: מקורות ישראל בדרכה הרעיונית ובנאומיה בכנסת של חברת מפא"י עדה פישמן־מימון

מחברים

  • עינת רמון מכון שכטר למדעי היהדות image/svg+xml מחבר/ת

מילות מפתח:

עדה מימון, פמיניזם יהודי, מקורות יהודיים, תנועת הפועלות, תנועת הפועלים הציונית, מפא״י, הפועל הצעיר, נאומים בכנסת, שוויון מגדרי, שוויון מעמדי, דת וחילוניות

תקציר

המאמר דן בהשקפת עולמה הפמיניסטית של עדה מימון, שהתבססה על מקורות יהודיים. מימון הייתה ממייסדות תנועת הפועלים הציונית ביישוב וחברת כנסת מטעם מפא״י בכנסות הראשונה והשנייה. המאמר מנתח את נאומיה בכנסת בשנותיה הראשונות של המדינה. נאומיה גדושים באזכורים מקראיים, תלמודיים ומסורתיים, המשלבים יהדות, ציונות וסוג של פמיניזם יהודי שהיה ייחודי בדורה. ייחוד זה ניכר ביחס הצונן שזכתה לו בוועדת החוקה, חוק ומשפט ובמליאת הכנסת מצד חברי כנסת דתיים וחילונים, מימין ומשמאל כאחד. נאומיה משמשים מעין סיכום תאורטי של השקפת עולם פמיניסטית המבוססת על מקורות יהודיים. היא ביטאה השקפה זו כבר בשנותיה המוקדמות (טרם נערך מחקר ביוגרפי על עדה מימון), בהיותה פעילה פוליטית במפלגה הציונית־סוציאליסטית ״הפועל הצעיר״ ומחנכת בכפר הנוער ״מעיינות״.

רק בהמשך התגבשה השקפת עולמה, ומשום כך אפשר לראות בנאומיה בכנסת שלב חשוב בכתיבתה והשתקפות של תולדות תנועת הפועלות בישראל. נאומים אלה נותרו פרשנות פמיניסטית מרתקת של מקורות יהודיים, בעלת גוון ציוני (למשל, היא סברה שאחדות לאומית קודמת בחשיבותה להנהגת נישואים אזרחיים בישראל) ונטייה סוציאליסטית (היא ראתה במקורות היהודיים בסיס לשוויון מעמדי ומגדרי). נאומיה אינם כוללים את ההבחנה החדה בין דת לחילוניות, הרווחת כל כך בתולדות התנועה הציונית. מימון הייתה יהודייה שומרת מצוות שמצאה את מקומה במחנה החילוני. חייה האישיים, כמו כתיבתה, משקפים את הדיאלקטיקה של החיים הדתיים והחילוניים בתנועת הפועלים הציונית.

פורסם

01.07.2011

כיצד לצטט

רמון עינת. (2011). ה’מאור שביהדות’ באספקלריה פמיניסטית: מקורות ישראל בדרכה הרעיונית ובנאומיה בכנסת של חברת מפא"י עדה פישמן־מימון. עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל, 731-770. https://iyunim.bgu.ac.il/index.php/iyunim/article/view/666