'הסוד ההופך חלש לגיבור': העצמה נשית ביצירתה של עמליה כהנא־כרמון
מילות מפתח:
עמליה כהנא־כרמון, העצמה נשית, ביקורת פוסט־קולוניאלית, יחסי מגדר, משל פמיניסטי, חירות ועצמאות, דמות האב, תסביך אדיפוס, יחסי אדון ועבד, כתיבה נשית, נעימה ששון כותבת שירים, תמונות מבית הגשר של הברווז הירוקתקציר
סוגיית ההעצמה העצמית הנשית חוזרת ונשנית לאורך יצירתה של עמליה כהנא־כרמון. ניתוח פוסט־קולוניאלי המתמקד ביחסי מגדר מזהה נושא חוזר ברומנים ובסיפורים הקצרים שלה: כדי שנשים ישיגו חירות ועצמאות, עליהן להשתחרר מדמות האב (מן הדיכוי של תסביך אדיפוס, הגורם המשמעותי ביותר לתלות הנשית) וליטול שליטה על גורלן, גם במחיר של סבל רב ובדידות. הביטוי ״הסוד ההופך את חסרי האונים לגיבורים״, שעליו חוזרת הגיבורה הצעירה של ״נעימה ששון כותבת שירים״ (1964) כשהיא מפצירה במורה שלה לגלות לה את הסוד, הוא הידע משנה החיים של ההעצמה. זהו היפוך של סיפור האירועים כפי שהוא נפרש, והוא מדגיש את הדגש ששמה כהנא־כרמון על החוויה האישית ולא הקולקטיבית, ועל הידע הפרטי ולא הציבורי. גיבורותיה מגלות שתמיד ידעו את הסוד, ושאין ידע קסום שיש למסור ולפענח, אלא רק תהליך של שינוי פנימי הנובע מפרשנות אישית של החוויה, כגון מעשה הכתיבה של נעימה.
קריאה צמודה ב״תמונות מבית הגשר של הברווז הירוק״ (1984) כמשל פמיניסטי חושפת אירוע נרטיבי מורכב, המייצר דגם אוניברסלי של העצמה נשית המבוסס על תבנית יהודית. מאבקי הכוח הלא־סימטריים בין גברים לנשים מוארים באור חדש כאשר משווים אותם למאבקים בין עבדים שחורים לאדוניהם הלבנים או בין יהודים ללא־יהודים באירופה. ההקבלה בין דמות הגיבורה למשה, המנהיג המקראי שנולד לעבדות אך גדל בארמון פרעה, מספקת דגם לחציית הקווים אל החירות. גיבורת הנובלה, בדומה למשה, משתחררת מן האידאולוגיה המדכאת שהחזיקה אותה במצב של שעבוד, באמצעות ההכרה בכך שכניעותה נובעת מהיותה שבויה ומאהבתה לשובהּ. כמו מקבילהּ המקראי, היא משיגה חירות ועצמאות באמצעות ניצול שבייה המטפורי כדי ללמוד את דרכי ״האויב״, לשאוב עוצמה מכוחו ואז להימלט בהזדמנות הראשונה. המשל הפמיניסטי של כהנא־כרמון נכתב כסיפור אהבה ומכיר ביחסי העבד והאדון, או חושף אותם, כמרכיב הבלתי נמנע בקשר האהבה, החודר לחוויה אינטימית זו ובכך מנציח את נחיתותן של נשים.
Downloads
פורסם
גיליון
מדור
License
Copyright (c) 2011 עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל

This work is licensed under a Creative Commons Attribution-NonCommercial 4.0 International License.
אלא אם צוין אחרת במפורש, כל המאמרים המתפרסמים בכתב העת עיונים – כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל מופצים תחת רישיון Creative Commons ייחוס–שימוש לא מסחרי 4.0 בינלאומי (CC BY-NC 4.0).
בהתאם לתנאי הרישיון, מותר לקרוא, להוריד, להעתיק, להפיץ, לשכפל ולעבד את החומר המתפרסם בכתב העת למטרות שאינן מסחריות, ובלבד שיינתן ייחוס הולם למחבר(ים), לכתב העת ולמקור הפרסום, וכן יצוין בבירור אם נערכו שינויים בחומר.
זכויות היוצרים מוחזקות בידי כתב העת עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל.
חומרים של צדדים שלישיים הכלולים במאמר אינם כפופים לרישיון זה, אלא אם צוין במפורש אחרת. שימוש החורג מן המותר בדין מחייב קבלת רשות מבעלי הזכויות.

