המהפכה היהודית והמקרא: ברדיצ'בסקי וטשרניחובסקי קוראים בתנ"ך

מחברים

מילות מפתח:

מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, שאול טשרניחובסקי, מקרא, השכלה, ציונות, ספרות עברית, מרד במסורת, תחייה לאומית, חיי ישראל בתקופת המקרא

תקציר

בשתי המהפכות היהודיות המודרניות — ההשכלה והציונות — שאפשר לראות בהן שני שלבים של מהפכה אחת, מילא המקרא תפקיד מרכזי ורב־פנים, לאחר שהוזנח ונדחק לשוליים במאות השנים האחרונות של הגלות. המאמר ממחיש את תפקידו של המקרא באמצעות בחינת דרכי קריאתם בו של שניים מגדולי הסופרים בספרות העברית, מיכה יוסף ברדיצ'בסקי (1865–1921) ושאול טשרניחובסקי (1875–1943). מרידתם ביהדות האורתודוקסית לא הייתה מרידה לשמה, אלא נועדה לסלול את הדרך לקיום הלאומי החדש. את החומרים שמהם ביקשו השניים לעצב את עתידו של העם היהודי הם מצאו מחוץ לעולמם, בתרבות המערב, אך את דמותו של העתיד הזה ביקשו לעצב על פי דגם פנימי — חיי ישראל בתקופת המקרא. הם ראו במקרא, מקור התרבות היהודית, ייצוג של חיים יהודיים שונים לחלוטין, ואף מנוגדים לכל מה שהתפתח במסורת היהודית לאחריו. לפיכך, חיים אלה מתוארים בכתביהם של שני הסופרים בהתאם למה ששירת את מטרתם זו. הם ״גילו״ במקרא את כל הערכים החיוביים שביקשו לאמץ מתרבות המערב, ובחיים המתוארים בו — ניגוד חיובי לכל מה שביקשו לשלול בחיים היהודיים בזמנם.

המאמר מציע דיון השוואתי מפורט ב״ביקורת המקרא״ של שני הסופרים, בתיאורם החתרני את חיי ישראל הקדומים ובתפקודם של אלה ביצירותיהם, במסגרת תפיסתם ההיסטוריוגרפית המקיפה את החיים היהודיים לאורך הדורות. המאמר מצביע גם על הדמיון בין שני הסופרים, כפי שהוא מתגלה במאמריו המוקדמים של ברדיצ'בסקי מצד אחד ובשיריו של טשרניחובסקי מכל תקופות יצירתו מצד אחר. על רקע דמיון זה, מחבר המאמר סוקר גם את ההבדלים ביניהם, כפי שהם מתגלים בסיפוריו של ברדיצ'בסקי, הנבדלים מבחינות אלה משיריו של טשרניחובסקי ואף ממאמריו של ברדיצ'בסקי עצמו.

המאמר נחתם בבחינת מקורותיהם של הבדלים אלה, שנבעו מן החינוך השונה שקיבל כל אחד מן הסופרים בילדותו ובנעוריו, מן הנסיבות הייחודיות שבהן גדל ומתפיסות החיים השונות שאימץ.

פורסם

01.07.2008

כיצד לצטט

ערפלי בעז. (2008). המהפכה היהודית והמקרא: ברדיצ’בסקי וטשרניחובסקי קוראים בתנ"ך. עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל, 31-67. https://iyunim.bgu.ac.il/index.php/iyunim/article/view/675