על תרגומו של י"ח ברנר להחטא ועונשו
מילות מפתח:
יוסף חיים ברנר, פיודור דוסטויבסקי, החטא ועונשו, תרגום ספרותי, סגנון ספרותי, פוליפוניה, דיגלוסיה, מיכאיל בחטין, דן מירון, משלבים עבריים ויהודייםתקציר
תרגומו של ברנר ל״החטא ועונשו״ מאת דוסטויבסקי (1911, פורסם ב־1924) נמנה עם פסגות יצירתו ועם הישגיו הגדולים של התרגום העברי במאה העשרים. המאמר מצביע על הדיוק בפרטים בתרגומו של ברנר, אך גם על אופיו ה״יהודי״ העמוק. מכאן עולה פרדוקס מוכר: כיצד התרגום נחווה כקרוב כל כך לרוחו של דוסטויבסקי עצמו, אף שאופיו מעוצב במידה כה עמוקה בידי משלבים עבריים ויהודיים? המאמר מעמיד זה לצד זה את תיאורו של מירון את סגנונו של ברנר ואת תיאורו הידוע של בחטין את סגנונו של דוסטויבסקי, ומראה מדוע שני הסופרים מבקשים למעשה להעמיד בסימן שאלה את הסגנון עצמו. ה״פוליפוניה״ הייתה עבור ברנר צורך קיומי, המייצג את מצב היסוד של ספרותו המתקיימת בדיגלוסיה.
Downloads
פורסם
גיליון
מדור
License
Copyright (c) 2008 עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל

This work is licensed under a Creative Commons Attribution-NonCommercial 4.0 International License.
אלא אם צוין אחרת במפורש, כל המאמרים המתפרסמים בכתב העת עיונים – כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל מופצים תחת רישיון Creative Commons ייחוס–שימוש לא מסחרי 4.0 בינלאומי (CC BY-NC 4.0).
בהתאם לתנאי הרישיון, מותר לקרוא, להוריד, להעתיק, להפיץ, לשכפל ולעבד את החומר המתפרסם בכתב העת למטרות שאינן מסחריות, ובלבד שיינתן ייחוס הולם למחבר(ים), לכתב העת ולמקור הפרסום, וכן יצוין בבירור אם נערכו שינויים בחומר.
זכויות היוצרים מוחזקות בידי כתב העת עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל.
חומרים של צדדים שלישיים הכלולים במאמר אינם כפופים לרישיון זה, אלא אם צוין במפורש אחרת. שימוש החורג מן המותר בדין מחייב קבלת רשות מבעלי הזכויות.

