ברדיצ'בסקי, ברנר, גורדון והשבת

מחברים

מילות מפתח:

מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, יוסף חיים ברנר, אהרן דוד גורדון, שבת, מסורת יהודית, חילוניות יהודית, היהודי החדש, יום מנוחה שבועי, מוסר, אוטונומיה של היחיד

תקציר

ברדיצ'בסקי, ברנר וגורדון מוכרים כשלושה הוגים שהשפעתם על הציבור היהודי החדש והחילוני הייתה יוצאת דופן. במאמר נטען כי שלושתם, למרות מרידתם בדת, נותרו קשורים למסורת, כל אחד בדרכו. טענה זו נתמכת במקורות שונים מכתביהם, הממחישים את יחסם לאחד מעמודי התווך של הקיום היהודי: השבת.

שלושתם שינו את השקפותיהם ואת אורחות חייהם במהלך חייהם. הדבר בולט במיוחד ביחסם לדת ולמסורת היהודית. ואולם, בסופו של דבר, למרות ביקורתם על האורתודוקסיה המסורתית, כאשר דנו בשבת שאלו את עצמם לא אחת כיצד אפשר לשמרה. כולם קיוו שאפשר יהיה לעצב את השבת מחדש כך שתתאים לעידן המודרני ול״יהודים החדשים״.

שלושת ההוגים הביעו גאווה על כך ש״ספר הספרים״ הנחיל לעולם את יום המנוחה השבועי. כולם ראו בשבת מעין צו המחייב התחשבות בכל בני האדם ואף בבעלי החיים, ובייחוד באדם העובד. שלושתם ביקשו לחשוף את הממד המוסרי של השבת והאמינו שאפשר לטפחו בעולם המדגיש את עצמאותו ואת האוטונומיה של היחיד. שלושתם הכירו בכך שללא השבת היהודית יהיו חייו של היחיד היהודי דלים הרבה יותר. הם חששו שאם תאבד השבת את אופייה הייחודי, יועמדו בסכנה חיי העם היהודי בכללותם — לא רק חייו הדתיים, אלא גם חייו הלאומיים.

פורסם

01.07.2008

כיצד לצטט

צמרת צבי. (2008). ברדיצ’בסקי, ברנר, גורדון והשבת. עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל, 451-468. https://iyunim.bgu.ac.il/index.php/iyunim/article/view/694