בין חשבון מוסרי לחשבון מדיני: מאבקן של מדינות ערב נגד הסכם שילומים ישראלי–גרמני 1953-1952
מילות מפתח:
יחסי ישראל-מערב גרמניה, הסכם השילומים, שואת היהודים, בעיית הפליטים הפלסטינים, יחסי מדינות ערב-ישראלתקציר
באביב 1951 החלו ישראל ומערב גרמניה בשיחות סודיות על תביעת השילומים של ישראל בגין השואה. מגעים אלה פורסמו לראשונה במרץ 1952. בספטמבר חתמו שני הצדדים על הסכם שילומים ‒ שבו התחייבה בון לשלם לירושלים כ-822 מיליון דולר, בצורה של סחורות שונות, על פני שתים-עשרה שנים.
מדינות ערב זעמו: התרומה לכלכלת ישראל, ומכאן לעוצמתה הפיזית ולעצם הישרדותה, הייתה לצנינים בעיניהן. הקמפיין שלהן לטרפוד ההסכם הגיע לשיאו בחורף 1953-1952, בדיוק כשהאישור בבונדסטאג עמד על הפרק. הטיעון המרכזי של הערבים נגע לבעיית הפליטים הפלסטינים: מאחר שישראל לא פיצתה את הפליטים הפלסטינים, אין היא זכאית לקבל שילומים בגין השואה. הזיקה שנוצרה בין שני האירועים הללו גמדה את משמעות השואה, הפגינה זלזול בוטה של הערבים בסבל היהודי, ואף רמזה כי מהימנותה ההיסטורית מוטלת בספק.
הנהגת בון, ובמיוחד הקנצלר אדנאואר, לא הייתה מוכנה לחזור בה מהחוב המוסרי של גרמניה כלפי העם היהודי בשל תככים פוליטיים ערביים.
Downloads
פורסם
גיליון
מדור
License
Copyright (c) 2011 עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל
This work is licensed under a Creative Commons Attribution-NonCommercial 4.0 International License.
אלא אם צוין אחרת במפורש, כל המאמרים המתפרסמים בכתב העת עיונים – כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל מופצים תחת רישיון Creative Commons ייחוס–שימוש לא מסחרי 4.0 בינלאומי (CC BY-NC 4.0).
בהתאם לתנאי הרישיון, מותר לקרוא, להוריד, להעתיק, להפיץ, לשכפל ולעבד את החומר המתפרסם בכתב העת למטרות שאינן מסחריות, ובלבד שיינתן ייחוס הולם למחבר(ים), לכתב העת ולמקור הפרסום, וכן יצוין בבירור אם נערכו שינויים בחומר.
זכויות היוצרים מוחזקות בידי כתב העת עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל.
חומרים של צדדים שלישיים הכלולים במאמר אינם כפופים לרישיון זה, אלא אם צוין במפורש אחרת. שימוש החורג מן המותר בדין מחייב קבלת רשות מבעלי הזכויות.
