בין מסורת לחידוש: יום השנה לשחרור צפת וההילולה במירון, תש"ט

מחברים

  • עודד בר המכללה האקדמית ספיר image/svg+xml מחבר/ת

מילות מפתח:

צפת, מירון, פלמ"ח, אצ"ל, יום העצמאות, ל"ג בעומר, טקסים ממלכתיים, זהות לאומית, מלחמת העצמאות

תקציר

במאי 1949 התרחשו בצפת ובמירון הסמוכה אירועים שזכו לסיקור נרחב בעיתונות. בפריפריה הגלילית נערכו חגיגות נפרדות לציון יום השנה לשחרור צפת, פירוק הפלמ"ח, יום העצמאות הראשון של ישראל וחגיגות ל"ג בעומר המסורתיות. ריבוי הטקסים בפרק זמן קצר ובאזור מצומצם יחסית הפך את צפת ומירון למוקד המאבק על סיפור הקמתה של מדינת ישראל, ובעקבות זאת על זהותה של המדינה. אף שהעיתונים באביב 1949 פרסמו קטעי דיווח על האירועים, כל עיתון בהתאם לשיוכו הפוליטי־אידאולוגי, רוב הקוראים לא זכו לתמונה המלאה.

יוצאי הפלמ"ח הגיעו לצפת כדי לחגוג את הניצחון מן השנה הקודמת ולמחות על פירוק חטיבותיהם, על הנורמות החדשות בבניין הכוח ועל הניסיונות לכאורה להמעיט בתרומתם במלחמת העצמאות. גם יוצאי אצ"ל הגיעו לצפת כדי להפגין נגד דרכם של מנהיגי המדינה ולדרוש הכרה בתרומתם ובקורבנותיהם במהלך המלחמה.

ההילולה במירון בשנת 1949 התאפיינה בניסיון לשלב בטקסים תכנים ממלכתיים ולאומיים, והייתה הפעם הראשונה שבה נחוג החג במדינת ישראל הריבונית. שני המוסדות המרכזיים — משרד הדתות והרבנות הצבאית — היו הכוחות המניעים מאחורי חידוש החגיגות.

ייחודם של אירועים אלה היה בקיומם בו־זמנית של טקסים ישנים וחדשים, כאשר כל חגיגה התקיימה בנפרד ופנתה לקהילתה שלה. מאחורי האירועים הללו, שנראו מנותקים זה מזה, הסתתר שיח מהותי במדינה שזה עתה נוסדה, והם יצרו תקדים.

פורסם

01.07.2014

כיצד לצטט

בר עודד. (2014). בין מסורת לחידוש: יום השנה לשחרור צפת וההילולה במירון, תש"ט. עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל, 284-310. https://iyunim.bgu.ac.il/index.php/iyunim/article/view/591