מתחת למכ"ם: אי־אמון קונסטרוקטיבי בישראל
מילות מפתח:
חקר בתי מחוקקים, פוליטיקה השוואתית, פוליטיקה של ישראל, רפורמות פרלמנטריות, שינוי מוסדיתקציר
בשנת 2014 הייתה ישראל למדינה השביעית שאימצה את המנגנון הנדיר אי־אמון קונסטרוקטיבי, אשר מגביל את יכולתה של הרשות המחוקקת לאתגר את הרשות המבצעת. במאמר זה אני עוסקת בשאלה מהם הגורמים והנסיבות שהביאו לאימוץ אי־אמון קונסטרוקטיבי בישראל. דרך מחקר היסטורי שמתחקה אחר תהליך זה מראשיתו ועד סופו נמצא כי ישראל, כמו מדינות אחרות, מיסדה חוקית את המנגנון כדי לייצב את הרשות המבצעת, ביזמת מומחים ומכוני מחקר. בבחינת התהליך עצמו אפשר לראות כי אירועים (שונים) זירזו את הרפורמה והעניקו ליוזמיה הזדמנות לקדמה. מלבד זה, בכל הנוגע למניעים הפוליטיים, בעת המעבר לאי־אמון קונסטרוקטיבי נמצא כי עמדות המפלגות בעניין הרפורמה נקבעו שלא על פי אידיאולוגיה אלא בהתבסס על השתייכות לקואליציה או לאופוזיציה, שכן חברי כנסת אין את החופש להצביע לפי צו מצפונם. לבסוף, בשאלת התוצאה, במאמר זה אטען כי מנגנון אי־האמון הקונסטרוקטיבי אּומץ בישראל מתחת למכ"ם משום שהנושא לא עמד במרכז סדר היום של המחוקקים בכנסת. יוזמי הרפורמה הבליעו את השינוי בהצבעת אי־האמון במערכת רחבה יותר של רפורמות; בשל כך זכה השינוי לדיונים חלקיים ושטחיים בלבד, ולא נדונו לעומק השלכות הרפורמה. ממצא זה מעיד על אסטרטגיה חדשה בחקר רפורמות פרלמנטריות.
Downloads
פורסם
גיליון
מדור
License
Copyright (c) 2020 עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל
This work is licensed under a Creative Commons Attribution-NonCommercial 4.0 International License.
אלא אם צוין אחרת במפורש, כל המאמרים המתפרסמים בכתב העת עיונים – כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל מופצים תחת רישיון Creative Commons ייחוס–שימוש לא מסחרי 4.0 בינלאומי (CC BY-NC 4.0).
בהתאם לתנאי הרישיון, מותר לקרוא, להוריד, להעתיק, להפיץ, לשכפל ולעבד את החומר המתפרסם בכתב העת למטרות שאינן מסחריות, ובלבד שיינתן ייחוס הולם למחבר(ים), לכתב העת ולמקור הפרסום, וכן יצוין בבירור אם נערכו שינויים בחומר.
זכויות היוצרים מוחזקות בידי כתב העת עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל.
חומרים של צדדים שלישיים הכלולים במאמר אינם כפופים לרישיון זה, אלא אם צוין במפורש אחרת. שימוש החורג מן המותר בדין מחייב קבלת רשות מבעלי הזכויות.
