הדיאלקטיקה של הדמוניזציה בשיח הזהות הישראלי

מחברים

מילות מפתח:

שלילת הגלות, שלילת השלילה, זהות ישראלית, זהות יהודית, גלותיות, צבר, דמוניזציה, שיח זהות

תקציר

״מטרת הציונות היא לזכך ולטהר את היהדות האמיתית מן הסיגים והזוהמה של הגלות… הציונות דורשת להסיר ולמחות את כל הזיהום והזוהמה הללו״ (י״ח טביוב, ״סגולה לעשירות״, המגיד, 13 במרס 1900).

״האינכם רואים כי בשלה העת לחינוך? ... החינוך הגלותי… מכוון בראש ובראשונה לאורח חיים מוסרי־יצירתי, הנובע מן הפילוסופיה הגלותית ומרעיון הגלות ביהדות״ (לקראת חינוך לגלותיות, רסלינג 2004, עמ׳ 192-193).

הראשון מבין שני הציטוטים הללו נכתב בראשית המאה העשרים, והשני בראשית המאה העשרים ואחת. בעוד הראשון דורש ״להסיר ולמחות את כל הזיהום והזוהמה״ של הגלות, השני מבקש לאמץ ״פילוסופיה גלותית״ ולחנך להשקפת עולם גלותית. תנודת מטוטלת זו מצביעה על היפוך במושאי ההאדרה והדמוניזציה. כמעט באותו זעם ובאותה טוטליות שבהם עקרו החלוצים את ״היהודי הישן״, ״היהודי הגלותי״, מבקשים כעת כמה אינטלקטואלים ואנשי אקדמיה לבצע תהליך של רצח ״המנטליות הצברית הדכאנית״. הדמוניזציה של הישות הצברית היא אנטיתזה לדמוניזציה של הישות הגלותית.

מאמר זה מבקש להתחקות אחר תהליכי יסוד בעיצוב היחס לאתוס שלילת הגלות לאורך זמן, תוך ניסיון להצביע על מעבר הדרגתי משלילת הגלות לשלילת השלילה, ולפתיחתו של שיח זהות המבקש לשלב את המהות הישראלית ואת המהות היהודית כישויות משלימות, ולא כישויות המתנגשות זו בזו.

פורסם

01.07.2015

כיצד לצטט

גן אלון. (2015). הדיאלקטיקה של הדמוניזציה בשיח הזהות הישראלי. עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל, 375-402. https://iyunim.bgu.ac.il/index.php/iyunim/article/view/556