הקרבן שמעבר לנהר: קריאה בסיפור 'אֶת קרבני' מאת מיכה יוסף ברדיצ'בסקי

מחברים

  • יצחק בן־מרדכי אוניברסיטת בן-גוריון בנגב image/svg+xml מחבר/ת

מילות מפתח:

מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, קרבני, בסתר רעם, מיתולוגיה, מודרניזם, אל הנהר, קורבן אדם, מסורת וחילון, זמן ומרחב מיתיים

תקציר

הסיפור מעורר כמה שאלות, בעיקר בנוגע לקשר בין חלקיו השונים. השאלה הראשונה היא: כיצד מושפע סיפור מיתולוגי זה מכך שהוא גם סיפור מודרני, שנכתב במאה העשרים? שאלה נוספת היא: מדוע כתב ברדיצ'בסקי סיפור כפרי שדמויותיו אינן יהודיות?

אל הנהר בסיפור הוא אל מיתולוגי, בדומה לאלי נהרות אחרים שהועלו להם קורבנות, לעיתים קורבנות אדם, במיתולוגיה היוונית ובמיתולוגיות אחרות. מיתוסים אלה מתארים את המאבק בין בני האדם לאלי הנהרות. במובן זה ברדיצ'בסקי נותר נאמן למיתוס. בהקשר זה משווה המאמר בין סיפור זה לסיפור אחר שכתב ברדיצ'בסקי, ״בסתר רעם״. המודרניזם ב״קרבני״ מתבטא בכך שלצד הזמן המיתי מתקיים גם זמן פיזי, ובמקביל למרחב המיתי מתקיים גם מרחב מודרני. המודרניזם ניכר גם בכך שבסיום הסיפור פונה המספר אל רוחו של הגיבור. בסוף הסיפור פועל ואסיל כגיבור מודרני.

חלק נוסף של המאמר עוסק בקשר האפשרי בין הסיפור לעולמו הנפשי והרוחני של ברדיצ'בסקי. בסיפוריו המוקדמים של ברדיצ'בסקי, חציית הנהר מתארת מעבר מעולם המסורת לעולם חילוני ומודרני יותר. האם ייתכן שהסיפור ״קרבני״ מרמז כי ברדיצ'בסקי החזיק בעמדה פסימית כלפי שינוי כזה?

פורסם

01.07.2008

כיצד לצטט

בן־מרדכי יצחק. (2008). הקרבן שמעבר לנהר: קריאה בסיפור ’אֶת קרבני’ מאת מיכה יוסף ברדיצ’בסקי. עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל, 151-173. https://iyunim.bgu.ac.il/index.php/iyunim/article/view/681